News1 | עתירה נגד יגאל גואטה: עובד מדינה ושדרן במקביל
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-497771-00.html

חוברת אתיקה מקצועית - גיליון מספר 77

https://israelbar.cld.bz/professional-ethics-issue-77

עותר: לשכת עורכי הדין בישראל (ע"י עו"ד עידן סגר), משיבים: הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית ונציבות תלונות הציבור על שופטים (ע"י עו"ד ענר הלמן), בעניין עתירות לבג"צ, בבית המשפט הגבוה לצדק (6/3 14:31)
https://tl8.me/16579-03-25

בשבוע הבא: רפורמת התיווך במקרקעין של משרד המשפטים תיכנס לתוקף

ביום ראשון הקרוב, ה-9 במרץ, תיכנס לתוקפה הרפורמה בתחום התיווך במקרקעין שמוביל משרד המשפטים, אשר קובעת לראשונה תקנות אתיקה מחייבים לעוסקים בתיווך מקרקעין, ומסדירה תחומים מרכזיים בעבודת המתווך כלפי הציבור ובהתנהלותו כבעל רישיון מטעם משרד המשפטים.

מנתוני משרד המשפטים, אשר נאספו במסגרת עבודת המטה לקידום הרפורמה, עלה כי למעלה מ-30% מהנשאלים שנעזרו בשירותי תיווך, טענו שהמתווכים לא פעלו מולם בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הכנס. 56% מהמשיבים שטענו כי המתווך לא פעל מולם בהגינות הם שוכרי דירות, ו-38% מהמשיבים היו קונים. בנוסף, במסגרת עבודת המטה בוצע מחקר משווה בינלאומי, נערכו מפגשי ציבור ושולחנות עגולים עם מתווכים, צרכנים ובעלי עניין ונבחנו תלונות שהתקבלו אצל רשם המתווכים, מהם היה ניתן ללמוד מהם הנושאים הטעונים הסדרה בחקיקה.

הרפורמה בתיווך המקרקעין מתמקדת בכמה נושאים מרכזיים:

• מסירת המידע: הגדרת המידע המהותי שמתווך יהיה חייב למסור ללקוח, כגון בעלי הזכויות והרישום של הנכס, שטח הנכס עם מקור רשמי לנתון זה, מידע מהותי שהתגלה בביקור בנכס והיותה של הדירה לא ראויה למגורים.
• פרסום נכסים: איסור על מתווך לבצע פעולות שנחזות להיות מטעם בעל הנכס, ובהן פרסום מודעות, הזמנת רוכשים או שוכרים פוטנציאליים וכו' שלא בהסכמת בעל הנכס, איסור הצגת נכס אם ידוע שאינו מיועד למכירה או השכרה וחובת פרסום פרטי המתווך ומספר הרישיון על כל פרסום מטעמו.
• דמי תיווך: איסור על גביית כספים שאינם דמי תיווך, כולל התייחסות שאוסרת פרקטיקות נהוגות ולא רצויות של דמי קדימה, דמי רצינות או תשלום בגין חידוש חוזה.
• זכויות הלקוח מול המתווך ביחס לעסקת התיווך: המתווך נדרש להסביר על מהות עסקת התיווך בשפה פשוטה ומובנת, הוא מחויב להציג רישיון תיווך לפי דרישת לקוח כבר בפגישה הראשונה, וחייב לציין את היותו מתווך כבר בפנייתו הראשונה לאדם.
• הגנת פרטיות לקוחות התיווך: נאסר על מתווך להשתמש במידע שקיבל מהלקוח או מאדם אחר ובמידע על נכס מסוים שלא לצורך שעבורו נמסרה הידיעה, אלא בהסכמה מפורשת. בנוסף, נאסר על מתווך להשתמש בפרטי אדם שהתעניין בנכס מסוים כדי להציע לו נכסים אחרים.

בנוסף, על המתווך תהיה חובה להעביר ללקוח כל הצעה שקיבל לגבי הנכס, ייאסר עליו לבצע פעולות שמאיות וכן יחודדו האיסורים הקיימים לבצע פעולות משפטיות, כלומר מתווך לא יהיה רשאי לערוך או למסור למי מהצדדים מסמך הצעה להסכם או זיכרון דברים לעסקה.

נכון לסוף שנת 2024, היו רשומים 24,885 מתווכי מקרקעין באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, 2,737 מהם הוסמכו כמתווכי מקרקעין בשנה זו. בפילוח לפי יישובים, תל אביב מובילה עם 2,566 מתווכי מקרקעין הפועלים בשטחה, ולאחריה ירושלים (2,094), ראשון לציון (1,054) וחיפה עם 953 מתווכים הפועלים בעיר.

לשימושכם:
- טבלה עם השינויים המרכזיים בהשוואה למצב כיום (מצורף בקובץ)
- עמוד עם שאלות ותשובות אודות הרפורמה, באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/pages/professional_ethics_regulations_for_brokers?chapterIndex=6

לתאום ראיונות בנושא ניתן לפנות אלי, בטלפון 052-3112150.

בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

עו"ד בסרגליק ישלם ללקוחות ויבוטל פסק הדין בעניינו
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-498151-00.html

‏מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות חיים ויסמונסקי נבחר לכהן כפרקליט מחוז מרכז (פלילי).

תיק הוצאה לפועל 516428-08-18
https://www.law.co.il/computer-law/2025/03/13/516428-08-18-execution-case/

"מוטב להסתמך על האמת הטבעית מאשר על הבדיה המלאכותית" (החלטה, לשכת ההוצאה לפועל פ"ת, הרשם אביעד איגרא, 9.3.2025):

העובדות: בקשת חייב, שביקש "להתנגד" להליך מימוש רכיבי פנסיה במסגרת תיק מזונות. המבקש הסתמך על כלי בינה מלאכותית לצורך בקשתו, וציין פסיקה שאינה קיימת, שלטענתו מבססת את טענותיו. החייב אף הפנה לסעיפים מחוק ההוצאה לפועל, על-אף שהדברים שטען לא נקבעו בסעיפי החוק אליהם הפנה....

כשבית המשפט משתמש בשיר של נסרין.

לא לפנות אליי
לא לדבר אליי
אל תבוא אליי
אל תתקשר אליי

כעת ניתן לפרסם - עו"ד אהוד ויסברוד מבני ברק נאשם בעבירות מין בקטינות במשך כעשור, אחת מהן הייתה בת 6 בלבד!!

בעקבות חשיפת עבדכם הנאמן, המשטרה מודיעה כי בתום חודשים של חקירה סמויה היא פתחה בחקירה גלויה על פרשת מימון העיתון המפלגתי הפרטי של ש״ס דרך רשת החינוך של המפלגה שממומנת במלואה על ידי כספי משלם המיסים הישראלי.

‏טחנות הצדק טחנו מאוד לאט, אבל שמח שסייעתי בביעור השחיתות המשוגעת הזו.

https://x.com/avishaigrinzaig/status/1628771357986025474?s=46


בשרשור הזה הבאתי לא מעט ראיות גולמיות.


הערב במהדורת i24NEWS אביא פרטים חדשים.

*דוברות המשטרה:*

ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 מתנהלת מזה מספר חודשים חקירה סמויה בחשד לביצוע עבירות קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון, תוך שימוש בכספי תקציב שיועדו במקור למטרות חינוך, ובפועל הועברו למימון הוצאה לאור והפצה שלא כדין של מוסף לילדים בעיתון בבעלות פרטית.

הבוקר, במסגרת המעבר לחקירה גלויה, עכבו חוקרי יאח"ה 4 מעורבים וחשודים, וביצעו חיפושים על מנת לתפוס מסמכים הקשורים לעבירות.

החקירה נמשכת.

‏זה לא רק היכולת הפנומנלית לשבש את החקירה כשיש לך לא פחות משנתיים להתכונן.

‏פרסמתי את הכתבה בינואר 2023 זמן קצר לאחר השבעת הממשלה. מאז חלפו שנתיים כשבכל הזמן הזה חיים ביטון מכהן כשר במשרד החינוך שמופקד על רשת מעין החינוך התורני במסגרתה ביצע כמנכ״ל את העבירות לכאורה.

‏אגב, לכל אורך התקופה הזו עד היום זה ממש - אין לביטון הסדר ניגוד עניינים חתום.

יש למישהו תשובה?

עתירה נגד סיום כהונתם של היועצים המשפטיים במשרדי ממשלה
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-498799-00.html

התפטרה אחרי 18 שנה כי הציבו מצלמות בעמדה שלה - ותזכה לפיצויי פיטורים
https://www.ynet.co.il/economy/article/hybxc8ztje

דרמה של ממש. אירוע חריג התרחש בטקס הפרישה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה. יו"ר לשכת עוה"ד עמית בכר, עלה לנאום והזהיר את הממשלה מפני הפרת פסקי בג"ץ. ‏מ"מ הנשיאה, השופט אילן איטח, הורה לו בתקיפות: "אדוני, אנחנו בין כותלי בית המשפט. אבקש שתסיים". בכר נאלץ לסיים ועזב את המקום.

‏נשיא בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין תקדימי העוסק בשאלת חוקיות הצבת מצלמות במקום העבודה.

‏להלן תקציר של תקציר פסק הדין:

‏״בעיקרם של דברים מצאנו כי יש לקבוע מבחן אשר יבחן את מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד לצד מידת ההסכמה הנדרשת מהעובד לאותה פגיעה, כאשר בחינת הדברים תעשה בצורה הבאה:

‏שלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה: בשלב זה על בית הדין לבחון האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית כשלעצמה, כאשר ככל שהתשובה לכך שלילית הרי שממילא יהיה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ואף ייתכן שיהיה זכאי לסעדים נוספים מכוח עקרונות כלליים במשפט העבודה דוגמת חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה. ככל שהתשובה לכך חיובית, נעבור לשלב השני.

‏שלב שני – מידת הפגיעה: בשלב זה עלינו לבחון מהי מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, כאשר לצורך כך על בית הדין לבחון את הצבת המצלמות למול מבחנים של מידתיות ורלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות. בבחינת מידת הפגיעה כאמור יש לקחת בחשבון את נתוניו האישיים של העובד כמו גם את התנהלותו של המעסיק בעת הצבת המצלמות ובכלל זאת מידת השקיפות כלפי העובדים לרבות פתיחות לשמוע את העובדים ולהידבר איתם.

‏שלב שלישי – איזון מול מידת ההסכמה של העובד: בהתאם לתוצאה אליה הגיע בית הדין ביחס למידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, עליו לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר פגיעה משמעותית יותר תביא לדרישה של הסכמה מפורשת יותר. ההסכמה הנדרשת נעה על פני ספקטרום שבצדו האחד, במקרה של פגיעה מינימלית, די יהיה ביידוע העובד על הצבת המצלמות, ובצדו השני יידרש המעסיק לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לצורך כך. אציין כי ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בעובד תהיה כה קשה שבהם כל הסכמה לא תוכל לרפא את הפגיעה בפרטיותו של העובד״.

‏הנשיאה ורדה וירט לבנה פרשה היום מכס השיפוט.

‏משמשת כשופטת מאז 1989, כשופטת בבית הארצי למעלה מ-20 שנה וכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי במשך 7 שנים. למרות שנות שיפוט רבות מאוד ועמידה בראש המערכת שנים רבות, ליבה מעולם לא גבה.

פסק הדין של בית הדין הארצי למעוניינים