מה קורה שם בועדת הבחירות המרכזית? 🤷‍♂️🤦‍♂️

לא מזמן היועמ"ש ועכשיו המנכ"לית. קורה שם משהו לא ברור

עו"ד מפרקליטות מחוז דרום, רופא מסורוקה ואח בבית החולים לבריאות הנפש נעצרו בחשד לתקיפת שוטרים. השלושה, תושבי דיר אל אסד, חשודים כי תקפו שוטרים ואף שברו את ידו של אחד, לאחר שאלו נקראו לבית בשכונת רמות בבאר שבע עקב תלונה על רעש. (כאן)

מהאוצר למשרד עורכי הדין הרצוג: התפקיד החדש של עו"ד אסי מסינג
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001541691

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל קנס בסך 1,291,880 שקלים על חברת או.אנ.תי אלקטרוניקס בע"מ (אלקטריק דיל) בגין אספקת מוצרים שונים מאלו שהוזמנו, אי עמידה בזמני המשלוח, גביית דמי ביטול גבוהים מהמותר ואי גילוי פרטים נדרשים

ארגוני נשים עתרו לבג"ץ: "מינוי דורון כהן לנציב שירות המדינה - הפרה של חובת הייצוג ההולם"
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skukfax011g

סוף לדלתות המסתובבות? הכללים החדשים על הדירקטורים בחברות הממשלתיות
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001542084

אזרח בשם ארז אומן תבע את תולעת המשפט עקב פרסום מידע פרטי אודותיו וסירוב להסירו עד שיוצג צו איסור פרסום. פסק הדין מעניק גיבוי גם לאופן הפעולה של “תולעת המשפט”, שמאנדקס באופן אוטומטי מידע פומבי מתוך מערכת “נט המשפט”. בית המשפט אישר כי האתר פעל כחוק כאשר סירב להסיר פרסומים ללא צו שיפוטי, וקבע כי מדיניות זו עולה בקנה אחד עם הדין

לכתבה של אלינור שירקנו קופמן:

https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/20503250

לפסק הדין המלא: https://tl8.me/u-5174

דלתות מסתובבות גרסת עורכי הדין, ולמה לפעמים קשרים זה לא מספיק
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001542652

טעות מחשובית סיבכה פסק דין - והשופטת ספגה ביקורת

נציב תלונות הציבור על שופטים בחן תלונה על פסק דין שלא ניתן למימוש בהוצאה לפועל * מקור התקלה היה בשיבוש בפרטי הנתבעים שנמשך לאורך ההליך * הנציב קבע כי האחריות אינה רובצת רק על בית המשפט * אך מתח ביקורת על נוקשות השופטת וקבע כי היה עליה לסייע במציאת פתרון

https://m.news1.co.il/Archive/001-D-518924-00.html

בג"ץ ידון בהדחת יו"ר המועצה הדתית בקריית שמונה: "מחטף שלטוני"
https://www.ynet.co.il/judaism/article/h1ay6zckfg

עו"ד קדמי משתלחת בעמית בכר: "לא אתן לך להרוס!"
https://www.srugim.co.il/1304871-%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A8

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001543416

לקוח תבע עורך דין על הסכם שכר-טרחה. מה קבע ביהמ"ש?
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001543039

בית משפט השלום בת"א מחפש בית חדש לצורך שיפוצים של עשר שנים
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001543480

42823-03-24

*ת”א 42823-03-24 קרן אור – שירותי כח אדם בע”מ ואח’ נ’ אילנה באבו ואח’ | פסק דין מיום 11.5.2026 | בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, השופט גלעד הס*

*השאלה המשפטית:*
האם חלוקת תמורות אחידה בפרויקט פינוי־בינוי — המעניקה לכל בעלי הדירות תוספת זהה ללא קשר לגודל דירתם המקורית — פוגעת בעיקרון השוויון באופן המקים לדייר סרבן עילת סירוב סבירה; וכיצד יש לאזן בין עקרון השוויון לבין היכולת להוציא את הפרויקט אל הפועל?

*העובדות בתמצית:*
1. ההליך עסק בפרויקט פינוי־בינוי ברחוב הרא”ה ברמת גן הכולל 30 דירות ו-7 יחידות מסחר, כאשר 35 מתוך 37 בעלי הזכויות חתמו על ההסכם עם היזם.
2. לפי ההסכם המעודכן משנת 2019, כל בעל דירה היה זכאי לדירת תמורה בשטח דירתו הקיימת בתוספת אחידה של 12 מ”ר, מרפסת, חניה ומחסן, כאשר שתי דירות קטנות במיוחד קיבלו תוספת גדולה יותר כדי לעמוד בדרישת שטח מינימלית לדירה.
3. הנתבעת 1 החזיקה בדירה בשטח של כ-61 מ”ר; הנתבעת 2 בדירה בשטח של כ-105 מ”ר. שתיהן התנגדו להסכם, בעיקר בטענה כי מנגנון התמורות מפלה את בעלי הדירות הגדולות.
4. הנתבעת 2 טענה כי מתן תוספת אחידה לכל הדירות שוחק את חלקה היחסי ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה; הנתבעת 1 העלתה גם טענות בדבר נסיבות אישיות, העדר כדאיות כלכלית והסתרת מידע מצד היזם.

*דיון והכרעה:*
בית המשפט קיבל את התביעה בעיקרה, וקבע *מחד* כי סירובן של הנתבעות אינו סירוב סביר לפי חוק פינוי ובינוי, שכן יש לוודא כי בעל דירה גדולה מקבל תמורה הולמת ביחס לשטח דירתו, ביחס לבעל דירה קטנה; *מנגד* ביחס למקרה הנדון, קבע כי יש לרפא את הפגיעה בשוויון באמצעות תשלומי איזון — וזוהי דרך הילוכו:
1. בית המשפט עמד תחילה על המסגרת הנורמטיבית של חוק פינוי ובינוי, המאפשר לכפות עסקה על מיעוט דיירים מקום שבו הסירוב הוא “בלתי סביר”, חרף הפגיעה בזכות הקניין. הודגש כי רשימת עילות הסירוב שבחוק אינה סגורה, וכי הפסיקה הכירה גם בפגיעה בשוויון כעילה אפשרית לסירוב סביר.
2. הטענה כי ההסכם פקע מחמת אי־התקיימות תנאים מתלים נדחתה הן דיונית והן מהותית. נקבע כי מדובר בהרחבת חזית שלא נטענה בכתב ההגנה, וכי ממילא לשון ההסכם קושרת את תחילת מניין המועדים למתן פסק הדין בהליך. עוד הודגש כי גם אילו ההסכם פקע — הצדדים רשאים לוותר בהתנהגות על תנאי הביטול ולהמשיך לקיימו.
3. בית המשפט דחה גם את טענת העדר הכדאיות הכלכלית, נקבע כי חוות דעת שמאית מטעם התובעים הוכיחה רווח יזמי סביר של כ-14% לצד השבחה משמעותית לדיירים. העובדה שבקשה להיתר נדחתה לא פגעה בכדאיות הפרויקט, שכן הזכויות נגזרות מן התוכנית המאושרת ולא מן הבקשה להיתר. בית המשפט הדגיש כי דחיית בקשה להיתר אינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מונעת הגשת בקשה חדשה התואמת את התב”ע.
4. *ליבת ההכרעה כאמור עסקה בשאלת השוויון בחלוקת התמורות*, בית המשפט סקר בהרחבה את הפסיקה בעניין ההבחנה בין “שוויון פורמלי” — מתן תוספת זהה לכל דירה — לבין “שוויון יחסי”, המביא בחשבון את שטח הדירה המקורית וחלקה היחסי ברכוש המשותף.
5. השופט הס אימץ את הגישה שלפיה בפרויקט הריסה ובנייה מחדש אין די בשוויון פורמלי. *נקבע כי בעלי דירות גדולות מחזיקים מלכתחילה בחלק גדול יותר ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה; לכן, מתן תוספת אחידה לכלל הדירות פוגע בחלקם היחסי.*
6. בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי עסקת פינוי־בינוי היא למעשה עסקה שבה בעלי הדירות “מוכרים” ליזם את זכויות הבנייה העודפות. לכן, כאשר בעל דירה גדולה מעביר ליזם חלק גדול יותר מזכויות הבנייה — עקרון השוויון מחייב כי יקבל גם תמורה יחסית גדולה יותר.
7. חרף הקביעה העקרונית כי מנגנון התמורות פוגע בשוויון היחסי, בית המשפט סבר שאין מקום לסכל את הפרויקט. הודגש כי ארבע מתוך חמש הדירות הגדולות דווקא חתמו על ההסכם; כי אימוץ מלא של שיטת הנתבעת 2 היה פוגע אנושות בדירות הקטנות ואף מונע את האפשרות לעמוד בדרישת שטח מינימלי לדירות התמורה; וכי יש לאזן בין השוויון לבין התכלית הציבורית של מימוש פרויקט ההתחדשות העירונית.
8. לפיכך נקבע כי הפתרון הראוי הוא פסיקת דמי איזון. בית המשפט דחה את שיטת החישוב השמאית של הנתבעת 2, וקבע כי האיזון יחושב לפי היחס בין שטח דירתה לשטח כלל הדירות במצב הקודם. בהתאם לכך נפסק כי הנתבעת 2 זכאית לפיצוי בגין גריעת 4.56 מ”ר מהתמורה היחסית שהייתה אמורה לקבל.
9. ביחס לנתבעת 1 נקבע כי טענותיה דווקא מלמדות שהיא נהנית מן המנגנון הקיים, שכן לפי מודל השוויון היחסי הייתה זכאית לפחות מ-12 מ”ר. יתר טענותיה בדבר צרכים אישיים, חוסר שקיפות או ניצול חולשה נדחו בהיעדר תשתית ראייתית.

*התוצאה:*
התביעה נגד הנתבעת 1 התקבלה במלואה, ובית המשפט הסמיך עורך דין לחתום בשמה על ההסכם. ביחס לנתבעת 2 נקבע כי ניתן לכפות את ההסכם בכפוף לתשלום דמי איזון בסך 141,360 ₪ בתוך 30 ימים. הנתבעת 1 חויבה בהוצאות בסך 7,500 ₪; לא נפסקו הוצאות בין התובעים לנתבעת 2.

סיכם עו"ד משה גרוניך

יועמ״ש ועדת הבחירות עו״ד יפעת סימינובסקי לא תטפל בעניינים הנוגעים למפלגת ״ביחד״ של בנט — לאחר שאחיו של בעלה הצטרף לצוות הקמפיין. מדובר במצב חסר תקדים: היועמ״ש של ועדת הבחירות מנועה מלעסוק בענייני המפלגה השנייה בגודלה בבחירות (שירית אביטן).

עורכי ועורכות דין?רואי ורואות חשבון? אל תפספסו את ההזדמנות הזאת!!!

הגישו מועמדות לרשימות הנאמנים להליכי חדלות פירעון לתאגידים ויחידים.

למידע נוסף >> https://bit.ly/4nSRBOC

🗓️ ניתן להגיש מועמדות עד ליום רביעי, 10.06.2026 בשעה 12:00, הכל כמפורט בהזמנה.