לא מבין
שופטת בעליון
פרופסורית מהאקדמיה
נציג לשכת עו״ד
ו"עיתונאי"
בלי שום גנרל ממורמר או רופא שעוזב את הארץ?
זה פאנל זה???

לפי כתב המשפט ב-ynet, נטעאל בנדל, האוטוטו נשיא יצחק עמית ניהל הליכים משפטיים בשם אחר בלי להודיע להנהלת בתי המשפט.

להלן התיקים של האלטר אגו (יצחק פריינדגולד) שיש בתולעת המשפט:

https://tl8.me/40637-04-19
https://tl8.me/54578-10-24
https://tl8.me/22505-10-23


תולעת המשפט
https://www.facebook.com/share/18UYAZDbPA/

בג"ץ דחה עתירה לחקור את ח"כ קריב בעקבות הדלפה ביטחונית
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1163916

ליאת בן ארי לא ידעה.
אסתר חיות לא ידעה.
יצחק עמית לא יודע.
אבל רק נתניהו,יודע על אשתו על ילדיו, על אחיו ועל חמתו, על עוזריו ועל שכניו, על העוזר ועל הנגד, וכמובן על מה שהתרחש בחדר המערכת של וואלה.

עולם הזוי.

לידיעה - ממשק חדש באתר לשכת עורכי הדין + ספר עורכי הדין.

ויש חידוש - כעת ניתן לדעת מתי עורך הדין הוסמך והתקבל ללשכה.

https://www.israelbar.biz/hatzibor_harahv/sefer_orchey_hadin/

ע"א 58271-09-23 גרינצייג נ' ציפורי
https://www.law.co.il/computer-law/2025/01/15/grinzaig-v-tzipori-district-court-appeal/

לא נמצא קטלוג המגדיר מה נחשב כהבעת דעה ומה נחשב כציון עובדה (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים אטדגי, צימרמן, ולוי-מיכאלי, 19.8.2024):

העובדות: שני ערעורים על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בהרצליה [ת"א 21557-11-20 (https://www.law.co.il/computer-law/2023/06/04/grinzaig-v-tzipori/)], שקיבל חלקית תביעת לשון הרע שהגיש גרינצייג (המערער והמשיב) נגד ציפורי (המערער והמשיב), ודחה תביעת לשון הרע של ציפורי נגד גרינצייג. גרינצייג שימש ככתב משפטי ב"גלובס"....

ת"ק 252-05-24 נעים נ' הוט מובייל בע"מ
https://www.law.co.il/computer-law/2025/01/15/naim-v-hot-mobile-ltd/

אם הוט מובייל מיידעת את הלקוח על מנגנון הסרה, עליה להבטיח כי הוא אפקטיבי (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת נעמה ניר, 10.1.2025):

העובדות: הנתבעת, חברת תקשורת, שלחה לתובע תשע הודעות פרסומיות בדוא"ל ובמסרונים, וזאת לאחר שהתובע שלח לה שתי בקשות הסרה לפי הנחיותיה ואף ביקש את הסרתו בשיחה עם נציגי הנתבעת. הנתבעת טענה כי בקשות ההסרה לא נתקבלו אצלה וכי...

תאד"מ 30206-08-23 וקנין נ' אסור
https://www.law.co.il/computer-law/2025/01/15/vaknin-v-asor/

ההודעה ששלח הנתבע בקבוצת הווטסאפ של הבנין אינה לשון הרע, בשל נסיבות הפרסום (פסק-דין, שלום אשדוד, הרשמת רוית אלמסי כהן חסון, 10.1.2025):

העובדות: התובע והנתבע מתגוררים בבניין משותף. עבור דיירי הבניין הוקמה קבוצת ווטסאפ ששני הצדדים היו חברים בה. הנתבע שימש כחבר בוועד הבניין. התובע שימש אף הוא כחבר וועדן, אולם בתקופה שקדמה לאירוע מושא התביעה. הנתבע כתב בקבוצה הודעה...

תמצית תלונה חדשה נגד השופט עמית.

*ממצאים חדשים מעלים חשד לפסיקות השופט יצחק עמית בניגוד עניינים בנושאים שעשויים להיטיב עמו כלכלית בסכומי עתק, דרישה מהיועמ"שית להציג את ההתפתחות בפני בית המשפט*

ממצאים חדשים שנחשפים לראשונה מעלים חשד לפסיקות של המועמד לנשיאות בית משפט העליון, בנושאים שעשויים להיטיב עמו כלכלית בסכומי עתק, תוך ניגוד עניינים. ארגון לביא הגיש תלונה באמצעות עו״ד יצחק בם לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ודורש מהיועמ"שית להציג את ההתפתחות בפני בית המשפט. התלונה עוסקת בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בשל ישיבה בדין בשתי עתירות עקרוניות בתחום ההתחדשות העירונית, בעת שהיה בעל אינטרס כלכלי אישי בתחום.

על פי הפרסומים, לשופט עמית ישנם נכסים ברחוב אילת בתל אביב, אותם קיבל במשותף עם אחיו. התברר כי השופט היה צד להליכים בעניין נכסים אלה תחת שם נעוריו "יצחק גולדפריינד", מבלי לעדכן את רשימת המניעויות שלו (תחקיר בנדל).

בשנת 2015 חתם השופט עמית על הסכם קומבינציה לפינוי-בינוי בנוגע לנכסים אלה. כשבועיים לאחר מכן הוגשה בקשה להכרה במתחם כ"מתחם לפינוי בינוי במסלול מיסוי".

חרף האינטרס הכלכלי האישי, ישב השופט עמית בדין בשתי עתירות מהותיות:
- בג"ץ 8958/21 העוסק בקביעת תקן שמאי לפרויקטי התחדשות עירונית
- בג"ץ 5989/22 העוסק בפטור מהיטל השבחה ביחס למתחמי התחדשות עירונית

בבג"ץ 8958/21 ("עתירת התקן השמאי") מתגלה לכאורה דפוס חמור במיוחד:
- בדצמבר 2021 הוגשה עתירה שעסקה בקביעת התמורה שיקבלו בעלי דירות בעסקאות פינוי-בינוי
- העתירה דנה באופן מפורש בהשפעה על עסקאות קומבינציה - כמו העסקה שחתם עליה השופט עמית עצמו בשנת 2015
- למרות זאת, השופט עמית ישב בדין פעמיים (מרץ 2023 ופברואר 2024) והוביל החלטות מהותיות
- - רק בספטמבר 2024, לאחר שנתיים וחצי, פסל השופט את עצמו בטענה שאחד מעורכי הדין שייך למשרד שברשימת המניעויות שלו זאת ששנה לפני כן נתן גילוי נאות על קשריו עם עורכי הדין ללא התנגדות הצדדים.
- כשנדרש להסביר את הפסילה המאוחרת, ומה השתנה, טען השופט עמית בדצמבר 2024 כי "קרובת משפחה מדרגה ראשונה" רכשה נכס שעשוי להיות מושפע מההחלטות
- כעת מתברר כי מלכתחילה היה לשופט עמית עצמו נכס שעשוי להיות מושפע מהחלטות בית המשפט - עובדה שהיה עליו לגלות מראש ולפסול עצמו מיידית מלדון בתיק

בנוסף בעתירת הפטור מהיטל השבחה (בג"ץ 5989/22), השופט עמית נתן דעת מיעוט שביקשה להרחיב את סמכות השרים להעניק פטורים מהיטל השבחה - החלטה שעשויה להיטיב כלכלית עם בעלי נכסים במתחמי פינוי-בינוי, כולל השופט עצמו.

על פי התלונה, התנהלות זו מקימה חשד כבד לעבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. הארגון מדגיש כי בהתאם לפסיקה עדכנית (רע"פ 6477/22), חזרה שיטתית על פעולות פסולות מצד עובד ציבור יכולה להצטבר לכדי עבירה פלילית, גם אם כל פעולה בנפרד אינה מגיעה לרף הפלילי.

הארגון דורש חקירה מקיפה של האירועים, שתכלול בחינה של כל ההחלטות והפעולות של השופט עמית בהקשר זה.

העתקים מהתלונה הועברו לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית לוועדה לבחירת שופטים

אפרת גרינבוים נבחרה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

איתן לדרר נבחר לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

התייחסות הפרקליטות לגזר הדין בעניינה של ענבל אור, שהטיל עליה שבע וחצי שנות מאסר, 350,000 ש"ח קנס ומאסרים על תנאי:

"גזר הדין שניתן היום על ידי בית המשפט שולח את ענבל אור למאסר ממושך בכלא. זו ענישה חמורה וקשה, אבל היא הולמת את המעשים הפליליים החמורים של אור במסגרת פעילותה בשוק הנדל"ן בישראל, ושהתבררו בשנים האחרונות בהליך יוצא דופן. ענבל אור ביצעה מגוון רחב של עבירות כלפי רשויות המדינה, כלפי הלקוחות שלה וכלפי בנקים, ונקטה במספר דרכי מרמה, הכול במטרה להשיא את רווחיה ואת רווחי החברות שבשליטתה. העונש מהווה סמן ברור שלהתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת בלתי נמנעת – שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

ענבל אור לא הכפיפה עצמה לכללים גם במהלך המשפט עצמו. היא הפריעה, הטיחה האשמות מופרכות, לא שיתפה פעולה עם ההליך ולא נטלה אחריות. בית משפט קבע היום כי מי שבוחר בדרך שכזו יתנהל לגביו משפט הוגן שישמור על מלוא זכויותיו, אך לצד זאת התנהלות כזו לא יכולה להביא להתחמקות מאימת הדין ולעונש לפי דין".

הפרקליטים שניהלו את התיק בבית המשפט, ומסרו את הודעת הפרקליטות לאחר הגז"ד, הם עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

כן לקחו בתיק עו"ד יאמלאק אצ'שמן ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

מחיר הסחבת: 90% מהבעיות המשפטיות כלל לא מגיעות להכרעה בבית המשפט
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001499385

אם עוצמה יהודית פורשת, ח״כ קרויזר יחדל לכהן כחבר כנסת.

יהיה צורך למנות נציג חדש במקומו בוועדה לבחירת שופטים.

📣 שימו לב
רשות האכיפה והגבייה משיקה ערוץ פודקאסט חדש בשם ״חוב וסדר״!🎙️

בפרק הראשון עו"ד שמרית רגב שרייבר, דוברת הרשות, ראיינה את עו"ד ענת ליברמן, סגנית בכירה ליועצת המשפטית של הרשות על התיקון לחוק אשר נכנס לתוקף ב-1.1.2025.

התיקון לחוק נועד לסייע להתמודד עם בעיית תפיחת החובות בישראל, ומהווה פריצת דרך בשיפור מנגנוני הגבייה והגנת החייבים, תוך שמירה על איזון בין זכויות הנושים לבין יכולות החייבים לפרוע את חובותיהם.

אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק👇🏼
https://open.spotify.com/episode/0J2MI28XXI9HlD6OlCg1i8?si=MwP5Te7KRqiqkUirNvBtRQ

אושר סופית החוק שיגביל את דמי החבר בלשכת עורכי הדין ויאסור עליה להשתמש בכסף למטרות פוליטיות (עמית סגל)

חגיגה!!

דוברות הכנסת (מליאה) – יחד ננצח

אושר סופית: דמי החבר ללשכת עורכי הדין יופחתו; שימוש הלשכה בדמי החבר יוגבל למימוש תפקידי הליבה ופעולות החובה של הלשכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45), התשפ"ה–2025 של חבר הכנסת חנוך מלביצקי. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 45 שהתנגדו.

מוצע להחיל תיקונים הנוגעים לאופן הגבייה והשימוש בדמי החבר והאגרות שמטילה לשכת עורכי הדין על ציבור עורכי הדין. מוצע כי השימוש בדמי החבר ואגרות החובה שגובה לשכת עורכי הדין יוגבל למימוש תפקידי הליבה של הלשכה ופעולות החובה שלה כגון פיקוח על מתמחים, מערך שיפוט אתיקה, בחירות למוסדות הלשכה, ענייני שכר טרחה וכדומה. 

עוד מוצע כי על סכום בסיס זה, תיקבע תוספת אחוזית בשיעור של 150%, שגם אותה ניתן יהיה לגבות באמצעות דמי החבר והאגרות, וזאת במטרה לאפשר ללשכה ולמחוזות להתנהל באופן עצמאי ולכסות את כלל ההוצאות הנדרשות להתנהלות הלשכה והמחוזות ביעילות.

התאמת גובה דמי החבר לפעולות החובה תאושר על ידי רואה החשבון המבקר של לשכת עורכי הדין. בתוך כך, יופחתו דמי החבר עבור שנת 2025 ב-20%. בנוסף, תעוגן הנחה בדמי החבר למשרתי המילואים. כמו-כן, יוכנסו שינויים לעניין חלוקת התקציב בין מחוזות הלשכה השונים.

ח"כ חנוך מלביצקי, יוזם ההצעה: "כשמסתכלים על תקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2025 – נדהמים. מתקציב של 83 מיליון שקלים, צפוי להיגבות מציבור עורכי הדין 66 מיליון ₪. כמעט חצי מהסכום שנגבה מעורכי הדין – 32 מיליון ₪, המהווים כ-40% מהתקציב, מוגדר כתקורות. מדובר בלשכות, יועצים, שיפוצים וקמפיינים. בנוסף לזה, התגלתה עובדה שלשכת עורכי הדין סוחבת איתה עודף תקציבי של עשרות מיליוני שקלים, שמגיע כמעט לשליש מהתקציב השנתי שלה.  

זה כסף שנגבה מאנשים שאין להם ברירה אלא לשלם. הדבר הזה הוא לא תקין בעליל ולכן עשינו פה חוק נכון וטוב, שמזקק את תהליכי ותפקידי הליבה של לשכת עורכי הדין, שבעבורם אפשר יהיה לגבות כספים. בנוסף, החוק מטפל בחוסר השוויון ובניצול לרעה שנעשה במערכת היחסים שבין המועצה הארצית למחוזות הלשכה".

שמוליק גרוסמן דוברות הכנסת

מושחת הצמרת משיב! השופט עמית לשר לוין: "מועמדותי בעינה עומדת, אין בכוונתי להיכנע למסע ההכפשות המאורגן שתכליתו לסכל את המינוי שלי".

אבישי גרינצייג: אם יש לשופט עמית ראיות למסע הכפשות מאורגן - נשמח לראות אותן. אם אין לו - ההתקרבנות הזו מיותרת.

עו"ד אלעד דנוך יו"ר מחוז דרום:

למעלה מ-1,300 משתתפים כבר הבטיחו את מקומם בפסגת המשפט 2025 – אילת, האירוע המשפטי הגדול בדרום, שייערך השנה בסימן "גבורה ותקומה".

היום אנו שמחים להציג בפניכם את תוכנית הכנס המלאה - מצפה לכם תוכנית עשירה ומגוונת עם הרצאות ופאנלים מרתקים בהשתתפות שופטים, דמויות מובילות בעולם המשפט והחברה, ועדויות עוצמתיות של חטופים שחזרו מהשבי ושל גיבורים שהצילו חיים.

אבל זה לא הכול, לצד התכנים המקצועיים מחכה לכם חוויה תרבותית בלתי נשכחת – הופעות של אמנים מהשורה הראשונה בישראל, פעילויות לכל המשפחה ואירועים מיוחדים לציבור הדתי, כולל שבת מרגשת באווירה ייחודית.

פרטים נוספים בחוברת הכנס המלאה.

הקישור בתגובות.

נתראה באילת!

https://online.flippingbook.com/view/978862305/