*הודעה מטעם הפרקליטות:*
*פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.*
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם *אמיר מלמד, בן 51* , במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.
הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.
*כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.*
*הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.* בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.
*פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.*
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם *אמיר מלמד, בן 51* , במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.
הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.
*כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.*
*הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.* בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.
שוטרי מפלג הונאה של מחוז תל אביב עצרו אתמול 13 חשודים, ביניהם גם עורכי דין, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועושק קורבנות בעלי מוגבלויות ותשושי נפש. שישה חשודים נעצרו
אתמול פשטו כוחות מחוז ת"א על בתיהם של החשודים ותפסו רכבי יוקרה, כסף מזומן וחומרי מחשב ומסמכים רבים הנוגעים לחשדות בתיק. כמו כן, הוקפאו חמישה חשבונות בנק, בהיקף של כ-865,000 ש"ח והועברה בקשה להקפאת 20 נכסי נדל"ן, אשר על פי החשד הושגו על ידי החשודים תוך ביצוע עבירות הונאה חמורות בסכומים של מיליוני שקלים וחלקם אף שימשו את החשודים לצורך ביצוע העבירות.
אתמול פשטו כוחות מחוז ת"א על בתיהם של החשודים ותפסו רכבי יוקרה, כסף מזומן וחומרי מחשב ומסמכים רבים הנוגעים לחשדות בתיק. כמו כן, הוקפאו חמישה חשבונות בנק, בהיקף של כ-865,000 ש"ח והועברה בקשה להקפאת 20 נכסי נדל"ן, אשר על פי החשד הושגו על ידי החשודים תוך ביצוע עבירות הונאה חמורות בסכומים של מיליוני שקלים וחלקם אף שימשו את החשודים לצורך ביצוע העבירות.
חזקי ברוך: יועמ״ש שב״ס תת גונדר, עירן נהון חושף בוועדה לביטחון לאומי: ״מתחילת המלחמה תפסנו 30 עורכי דין ערבים שהעבירו חומרים בניגוד לחוק לאסירים ביטחוניים. שללנו לכולם את הכניסה לבתי הכלא ובנוסף הגשנו כנגדם תלונות במשטרת ישראל ובוועדת האתיקה של לשכת עו״ד בכדי לשלול את רישיונם״.
באיזו שפה אתם חולמים?
ל"שפת אם" יש מספר הגדרות – אבל היפה ביותר בעיניי היא שזאת השפה שבה אתם סופרים, חושבים וחולמים.
בדרך כלל דוברי שפת אם פשוט "יודעים" מה נכון בשפה שלהם, גם אם הם לא בהכרח יכולים להסביר את הסיבות הדקדוקיות לכך. לדוגמה, משפטנים ששפת אימם עברית יידעו שלא מתאים לכתוב בערעור "המשיבים מתנהגים ככה מאז תחילת ההליך", ולכן הם יכתבו "המשיבים נוהגים כך" או "המשיבים נוהגים באופן זה". מנגד, משפטנים ששפת אימם אינה עברית יתקשו לעיתים להבין שהניסוח הראשון הוא במשלב דיבור ואילו השניים האחרים הם במשלב כתיבה (משלב = דרגה של שפה).
לכן, כשועד מחוז ירושלים - לשכת עורכי הדין בישראל הציע לי להעביר קורס "עברית למשפטנים" לעורכי דין ולמתמחים ממזרח ירושלים, ידעתי שזאת תהיה חוויה מיוחדת, שונה מהקורסים הרגילים שאני מעבירה. כל המשפטנים שנרשמו לקורס עשו את התואר שלהם בשפה הערבית (למשל באוניברסיטת אל-קודס או ברבת עמון) וחלקם למדו עברית רק בשנים האחרונות.
אני חייבת לציין שהתפעלתי מאוד מהנחישות ומהכישרון של משתתפי הקורס, שלמרות מכשולי השפה מצליחים להשתלב ולעבוד במערכת המשפט הישראלית ולנסח מסמכים משפטיים בעברית. אני אישית למדתי צרפתית לא מעט שנים – ועדיין, אילו היו מבקשים ממני לנסח מסמך משפטי בצרפתית, לא הייתי חולמת לעשות את זה בלי ליווי צמוד של ChatGPT. לכן לימדתי בקורס גם כלים של בינה מלאכותית, שחלקם (בעיקר Claude) עובדים לגמרי לא רע בעברית, ובהחלט יכולים לסייע משמעותית לכל משפטן שעברית אינה שפת אימו.
לסיכום, תודה רבה חבר'ה! נהניתי מאוד מהקורס ואני מקווה שניפגש שוב בהמשך הדרך. ותודה מיוחדת לעו"ד עזאלדין גית, שדאג לכל פרט בקורס וגם הפך לחבר יקר. 😊
בתמונה: טבלת עזר שהכנתי למשתתפי קורס – שימושי משלב שגויים ונכונים בכתיבה המשפטית.
https://www.facebook.com/share/p/19iBKJTXZ1/
ל"שפת אם" יש מספר הגדרות – אבל היפה ביותר בעיניי היא שזאת השפה שבה אתם סופרים, חושבים וחולמים.
בדרך כלל דוברי שפת אם פשוט "יודעים" מה נכון בשפה שלהם, גם אם הם לא בהכרח יכולים להסביר את הסיבות הדקדוקיות לכך. לדוגמה, משפטנים ששפת אימם עברית יידעו שלא מתאים לכתוב בערעור "המשיבים מתנהגים ככה מאז תחילת ההליך", ולכן הם יכתבו "המשיבים נוהגים כך" או "המשיבים נוהגים באופן זה". מנגד, משפטנים ששפת אימם אינה עברית יתקשו לעיתים להבין שהניסוח הראשון הוא במשלב דיבור ואילו השניים האחרים הם במשלב כתיבה (משלב = דרגה של שפה).
לכן, כשועד מחוז ירושלים - לשכת עורכי הדין בישראל הציע לי להעביר קורס "עברית למשפטנים" לעורכי דין ולמתמחים ממזרח ירושלים, ידעתי שזאת תהיה חוויה מיוחדת, שונה מהקורסים הרגילים שאני מעבירה. כל המשפטנים שנרשמו לקורס עשו את התואר שלהם בשפה הערבית (למשל באוניברסיטת אל-קודס או ברבת עמון) וחלקם למדו עברית רק בשנים האחרונות.
אני חייבת לציין שהתפעלתי מאוד מהנחישות ומהכישרון של משתתפי הקורס, שלמרות מכשולי השפה מצליחים להשתלב ולעבוד במערכת המשפט הישראלית ולנסח מסמכים משפטיים בעברית. אני אישית למדתי צרפתית לא מעט שנים – ועדיין, אילו היו מבקשים ממני לנסח מסמך משפטי בצרפתית, לא הייתי חולמת לעשות את זה בלי ליווי צמוד של ChatGPT. לכן לימדתי בקורס גם כלים של בינה מלאכותית, שחלקם (בעיקר Claude) עובדים לגמרי לא רע בעברית, ובהחלט יכולים לסייע משמעותית לכל משפטן שעברית אינה שפת אימו.
לסיכום, תודה רבה חבר'ה! נהניתי מאוד מהקורס ואני מקווה שניפגש שוב בהמשך הדרך. ותודה מיוחדת לעו"ד עזאלדין גית, שדאג לכל פרט בקורס וגם הפך לחבר יקר. 😊
בתמונה: טבלת עזר שהכנתי למשתתפי קורס – שימושי משלב שגויים ונכונים בכתיבה המשפטית.
https://www.facebook.com/share/p/19iBKJTXZ1/
Forwarded from אברהם בלוך - כתב משפט
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*
הצעת החוק הפרטית של ח״כ גוטליב הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי.
מצ״ב חוות הדעת מטעם היועצת המשפטית לממשלה לפיה ההצעה מנוגדת לעקרונות השוויון בפני החוק ושלטון החוק, אינה צולחת מבחנים חוקתיים ואין לקדמה.
הצעת החוק הפרטית של ח״כ גוטליב הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי.
מצ״ב חוות הדעת מטעם היועצת המשפטית לממשלה לפיה ההצעה מנוגדת לעקרונות השוויון בפני החוק ושלטון החוק, אינה צולחת מבחנים חוקתיים ואין לקדמה.
Forwarded from אברהם בלוך - כתב משפט
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*
עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנוגע להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי: המסר העולה מההצעה ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנוגע להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי: המסר העולה מההצעה ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם.
יושבת ראש לשכת עורכי הדין מחוז מרכז, עו"ד רומי קנבל, שלחה מכתב התראה דחוף ליו"ר הלשכה עמית בכיר בדרישה ממנו להתנצלות פומבית ומיידית • לדבריה, הוא השמיץ אותה כשטען שהיא "תומכת בפירוק לשכת עורכי הדין" אך מדובר בשקר והוצאת דיבה • היא מאיימת: תתנצל או שאאלץ לנקוט נגדך בהליכים משפטיים
https://www.now14.co.il/article/1059091
https://www.now14.co.il/article/1059091
www.now14.co.il
בכירה בלשכת עו"ד באולטימטום לעמית בכר: תתנצל או שאפעל נגדך
יושבת ראש לשכת עורכי הדין מחוז מרכז, עו"ד רומי קנבל, שלחה מכתב התראה דחוף ליו"ר הלשכה עמית בכיר בדרישה ממנו להתנצלות פומבית ומיידית • לדבריה, הוא השמיץ אותה כשטען שהיא "תומכת בפירוק לשכת עורכי הדין" אך מדובר בשקר והוצאת דיבה • היא מאיימת: תתנצל או שאאלץ לנקוט…
*על זכותו של מי שנפגע מהחלטה מנהלית אשר לפי הטענה מסיגה את גבולה של רשות אחרת לעתור נגדה לבג״ץ:*
עיריית אבו-דיס (רש״פ) עתרה לבגץ נגד החלטת המפקד הצבאי להסיר קטע כביש שנסלל על ידה ללא היתר בקטע הצמוד לגדר הביטחון.
בית המשפט דחה את העתירה לאחר שהשתכנע שהחלטת המפקד הצבאי מאזנת כראוי בין השיקול הביטחוני לבין זכויות תושבי אבו דיס. כן נדחתה לגופה הטענה, שלפיה מקטע מהכביש שנהרס נמצא בתחום השיפוט של עיריית ירושלים ולמפקד הצבאי אין סמכות להורות על הריסתו.
אגב אורחא התגלעה מחלוקת לגבי זכות העמידה של העותרת להעלות את הטענה האמורה: השופטים שטיין וסולברג סברו ש"אל להן, לעותרות, להתעבר על "ריב" לא להן, "ריב" תיאורטי בין עיריית ירושלים לבין המפקד הצבאי, שאינו מתקיים במציאות"; מנגד, השופט רונן סברה ש"אך טבעי הוא שמי שמבקש "לריב את ריבה" של הסמכות הוא מי שנפגע מההחלטה".
השופט סולברג היה נחרץ ובוטה יותר: ״אדגיש אך זאת, וכפי שנאמר על-ידי ב"כ המשיב: עיריית אבו-דיס, רשות מקומית פלסטינית, סללה, מבלעדי היתר, כביש העובר, לשיטתה, בתחום השיפוט של רשות מקומית ישראלית, היא עיריית ירושלים. וממה נפשך: ככל שהכביש נמצא בתחום איו"ש, הרי שנתונה סמכות למפקד הצבאי לפעול ביחס אליו; ככל שהכביש עובר בתחום המוניציפלי של עיריית ירושלים, לא ברור כלל מדוע ומכוח מה סבורה עיריית אבו-דיס כי היא רשאית לסלול כביש זה״.
לקריאת פסק הדין בבג"ץ 8557/23 עיריית אבו-דיס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה (16.11.2024) בקישור שלהלן:
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2024/11/26/2023-0-8557-19-2&fileName=74d38d41cfea4b99a2b551e28f64dbd3&type=2
עיריית אבו-דיס (רש״פ) עתרה לבגץ נגד החלטת המפקד הצבאי להסיר קטע כביש שנסלל על ידה ללא היתר בקטע הצמוד לגדר הביטחון.
בית המשפט דחה את העתירה לאחר שהשתכנע שהחלטת המפקד הצבאי מאזנת כראוי בין השיקול הביטחוני לבין זכויות תושבי אבו דיס. כן נדחתה לגופה הטענה, שלפיה מקטע מהכביש שנהרס נמצא בתחום השיפוט של עיריית ירושלים ולמפקד הצבאי אין סמכות להורות על הריסתו.
אגב אורחא התגלעה מחלוקת לגבי זכות העמידה של העותרת להעלות את הטענה האמורה: השופטים שטיין וסולברג סברו ש"אל להן, לעותרות, להתעבר על "ריב" לא להן, "ריב" תיאורטי בין עיריית ירושלים לבין המפקד הצבאי, שאינו מתקיים במציאות"; מנגד, השופט רונן סברה ש"אך טבעי הוא שמי שמבקש "לריב את ריבה" של הסמכות הוא מי שנפגע מההחלטה".
השופט סולברג היה נחרץ ובוטה יותר: ״אדגיש אך זאת, וכפי שנאמר על-ידי ב"כ המשיב: עיריית אבו-דיס, רשות מקומית פלסטינית, סללה, מבלעדי היתר, כביש העובר, לשיטתה, בתחום השיפוט של רשות מקומית ישראלית, היא עיריית ירושלים. וממה נפשך: ככל שהכביש נמצא בתחום איו"ש, הרי שנתונה סמכות למפקד הצבאי לפעול ביחס אליו; ככל שהכביש עובר בתחום המוניציפלי של עיריית ירושלים, לא ברור כלל מדוע ומכוח מה סבורה עיריית אבו-דיס כי היא רשאית לסלול כביש זה״.
לקריאת פסק הדין בבג"ץ 8557/23 עיריית אבו-דיס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה (16.11.2024) בקישור שלהלן:
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2024/11/26/2023-0-8557-19-2&fileName=74d38d41cfea4b99a2b551e28f64dbd3&type=2
גויות_מועמדות_לנשיא_בית_משפט_עליון_יצחק_עמית_אברהם_בלוך.pdf
4 MB
מענה להסתייגויות מטעמו של השופט יצחק עמית
מענה_להסתייגויות_מועמדות_לנשיא_בית_משפט_עליון.pdf
2.6 MB
מענה להסתייגויות מטעמו של השופט יוסף אלרון
חבר הכנסת חנוך מילביצקי: ״בוקר טוב לעשרות אלפי עורכי הדין במדינת ישראל. המלצה צרכנית: אל תקדימו לשלם השנה את דמי החבר ללשכת עוה״ד. סביר מאד שדמי החבר יופחתו בצורה משמעותית כבר בשנת הכספים הקרובה, 2025. חכו קצת. זה ישתלם לכם״
חוק לשכת עורכי הדין עבר בקריאה ראשונה 55-53. הצבעה צמודה, בקואליציה לחצו על דרעי להגיע למשכן מחשש לבעיית רוב. גדעון סער הצביע עם האופוזיציה (יובל שגב).
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה לבג"צ:
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי החוקי המתאים לחקירת אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
בחלוף כשנה וחודשיים מאז פרוץ המלחמה חובה על הממשלה לדון בנושא ולקבל החלטות.👇
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי החוקי המתאים לחקירת אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
בחלוף כשנה וחודשיים מאז פרוץ המלחמה חובה על הממשלה לדון בנושא ולקבל החלטות.👇