🔥 *חמש אש מול אלף קרח* 🧊

בפרשת מקץ מגיע תורו של פרעה לחלום
וגם הוא חולם שני חלומות✌🏻
בחלום הראשון שבע פרות רזות מאוד
בולעות שבע פרות יפות ובריאות🐄
בחלום השני שבע שיבולים דקות
בולעות שבע שיבולים מלאות וטובות🌾

החלומות הללו קשורים למצרים🇪🇬
לשובע ולרעב שהולכים לפגוש אותה,
אבל מכיוון שפרשת מקץ נקראת בחנוכה🕎
איך אפשר שלא לנסות לדלות מפה
עבורנו את הסוד🤫
כיצד חלשים מנצחים חזקים
למרות אנדרדוגיותם?🧐

התשובה רמוזה בעדינות בתיאור החלומות:
לאחר ששבע הפרות היפות עולות מהיאור
הן עוזבות אותו ועוברות לרעות באחו ליד↔️
הפרות הדקות, לעומתן, נותרות עומדות
על שפת היאור ממנו עלו📍
כמו כן, השיבולים המלאות "עולות"🆙
(שבעתן מתוך גבעול אחד, כמו מנורה🌿)
לעומת הדקות ש"צומחות"🌱
השביעיה החלשה מחוברת חזק למקור
ואיזו עוצמה זה מעניק לה!🥇

נכון, אלף זה יותר מחמש🧮
אבל כשאלף וחמש ניצבים ביחס לאינסוף, שניהם שווים🤷🏼‍♂️
ויותר מזה - אם החמש בשאיפה יוקדת
להתעלות ולדבוק באינסוף❤‍🔥
ברור שיש לו יתרון עצום לאין ערוך
על פני אלף העומד קפוא במקומו💟
וכולו התנגדות לתפיסה
שיש משהו שלמעלה ממנו 📛

הרוח ממוססת את כבלי החומר🆓
האור מאיר באור חדש את הכלי🪔
ולכן מעט מכבים מנצחים את צבא יוון🪖
ופך שמן טהור מכיל עוד שבעה ימי מנורה
וממשיך להצית חלומות לנצח.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

‏תמונה מ-חיים ברנסון

טוב שישנתי על זה שבת
החלפתי רעיון למשהו טוב יותר
והנה הוא לפניכם:

♻️ *לרדת למעלה* 💪🏽
העולם והחיים נועדו לאפשר לנו
להשתפר, לשפר, להרים ולהתעלות🆙
אז בשביל מה יש פה ירידות?🧐
אולי כדי לפרסס ולעשות מהן עליות📐
ואולי...

בפרשת ויגש יעקב נאלץ לרדת למצרים🚶🏽‍♂️
שם הוא יפגוש את יוסף בנו🫂
שיכלכל את כל המשפחה בשנות הרעב🥖
אבל בשביל זה צריך לעזוב את ארץ ישראל
לעזוב את הבית🏚️
וזה מפחיד😨

אלוקים נגלה ליעקב בחלום ואומר לו:
אל תפחד לרדת למצרים👐🏽
שם תהפוך ממשפחה לעם🇮🇱
"אנכי ארד עמך מצרימה
ואנכי אַעלך *גם-עָלֹה*".

ירידה אחת גוררת שתי עליות✌🏻
לא חוזרים מירידה שוב לגובה פני הקרקע.
לא בשביל זה הגענו לשם💁🏼‍♂️
עולים משם לקומה גבוהה יותר,
כפי שרואים יפה מאוד גרפית בסימן ✅
אחרי שנוגעים בקרקעית,
עולים ימינה עד לפסגה⛰️
מה שנקרא: ירידה לצורך עליה.

הירידה יכולה לתת תנופה להתרומם🎢
היא יכולה להפגיש אותנו עם מקומות
שמעוררים בתוכנו כוח חזק לשנות כיוון⌛
היא יכולה להעניק לנו זווית ראיה
שלא היינו מסוגלים לראות קודם🎡
או לאפשר לתפוס דברים
שנמצאים רק שם, במעמקים🤿

לא להתבלבל: אנחנו לא ששים לרדת!
אבל אם זה כבר קרה👎
זה מה שיש - *ועם זה* ננצח👍
אם נחליט להתרומם, כמובן🤷🏼‍♂️
אלוקים פנוי לעזור לנו אם נרצה.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

💔 *לצאת. עשר* 💞
היום עשרה בטבת, יום צום שנקבע🚱
לזכר התחלת המצור הבבלי על ירושלים
לפני 2611 שנה, והסתיים בחורבן הלאומי בתשעה באב שנה וחצי אחר כך⚔️
וביציאה ל-70 שנות גלות בבל🚶🏽‍♂️
כדי לתקן "מצור" שאנו שמנו
על צדדים רוחניים בתוכנו.

לפני כ-70 שנה, לאחר שחזרנו סופית🇮🇱
הרבנות הראשית לישראל
קבעה יום זה גם כ"יום הקדיש הכללי"
בו אומרים קדיש ולומדים משניות📖
לע"נ יהודים שנרצחו בשואה ולא ידוע מתי🗓️
"יום הקדיש הכללי" הוא הזדמנות להסביר
מה אנו אומרים בקדיש ("קדוש" בארמית,
השפה אותה למדנו בגלות בבל):

*"יתגדל ויתקדש שמיה רבא (שמו הגדול)"* -
לכל אחד יש "שם", איך שמכירים אותו💕
גם לאלוקים יש שם.
האם כולם פה יודעים שאלוקים הוא אין-סוף של טוב, אהבה, מוסר וכל שאר הערכים?✨
כנראה שעדיין לא.

אנו מבקשים ומייחלים שההכרה הזו
תלך ותתרחב בעולם💗
כך, גם האהבה אליו ממילא בוא תבוא❤‍🔥
וגם תפיסת העולם והחיים תשתפר מאוד 📈
כי אם אנו חיים בעולם שמקורו ומנהלו
הוא הטוב המוחלט - אנו חיים בעולם טוב🤩

*"בעלמא די ברא כרעותיה (שברא כרצונו)"* -
אלוקים היה יכול לברוא עולם
שבו ברור מי המנהל,
עולם מלא בטוב ונטול קמצוץ חסרונות💫
אבל הוא רצה ובחר לברוא עולם אחר
עולם שבו הוא נעלם ומסתתר🪩
כדי לתת לנו את המקום ואת הזכות
לקחת חלק ושותפות🫱🏼‍🫲🏽
בעשיית העולם הזה למקום טוב יותר😇
ולגלות בו את אלוקים מתוך בחירה חופשית.
ובכל פעם, כשאנו אומרים את הקדיש אנו מתפללים ומוסיפים עוד קצת לגילוי הזה🤌🏻

כמה גודל וחופש צריך כדי לבחור
לברוא עולם כזה
שבו לבני אדם יש בחירה חופשית *מלאה*
עד כדי שבקצה, עם אכזר יוכל👺
לפגוע קשה אפילו בעמו של אלוקים😯
או כמו שכתבה סיוון רהב מאיר:
"איפה אלוקים היה? בשואה".

לא נמשיך לבאר את כל הקדיש,
רק נעמוד על נקודה אחת☝🏼
מה אפשר לקחת איתנו מהיום:
עשרה בטבת הוא העשירי לחודש העשירי
במניין החודשים העברי (שמתחיל בניסן).
המספר 10 מבטא שלמות👌🏽
היכולת לצאת מעצמנו ולתת מקום לזולת🫶🏽
ולא לצמצם ולהצר לו, חשובה ביותר.
שנזכה. צום מועיל וקל.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

👁️ *עין לאופק צופיה* 🏞️

בפרשת ויחי יוסף מביא את בניו,
מנשה הבכור ואפרים הצעיר👨‍👦‍👦
לעמוד לקבל ברכה מסבא יעקב -
מנשה בימין יעקב ואפרים בשמאלו.
יעקב מברך אותם🙌🏽
לא לפני שהוא מלכסן את ידיו🙅🏼‍♂️
כך שאפרים הצעיר יקבל את יד ימין החזקה.

יוסף רואה את זה וצמרמורת עוברת בגופו.
הוא נזרק אחורה עשרות שנים🌀
לנער שקיבל יחס מועדף מאביו🔼
ושילם על כך בזריקה לבור על ידי אחיו⏬
יש לו דה-ז'ה-וו! ההיסטוריה חוזרת!
יעקב מתעדף את האח הצעיר על הבכור!🥸

יוסף מנסה להתערב בעדינות🫴🏻
וליישר את ידי יעקב💁🏼‍♂️
יעקב מסרב ומרגיע את יוסף:
"אני יודע מי הבן הבכור😎
ובכל זאת יד ימין בברכה
צריכה להיות על אפרים💪🏽

עם כל הכבוד למנשה (ויש כבוד🏅)
באפרים יש כוחות גדולים יותר🥇
ממנו ייצא בעוד דורות יהושע,
המנהיג הלאומי שיחזיר את עם ישראל
בעליה ממצרים, שוב למקומו, בארץ"🇮🇱

זה לא מקרה אישי של אב עם ילדיו
או סב המברך את נכדיו באהבה💕
זה אבי האומה הדואג לדורותיה
ועושה מה שטוב לה😇
גם אם זה עובר דרך מי
שברמה האישית יותר צעיר🧒🏻

כי במישור הלאומי לא משנה הגיל🧮
כמו שלא משנים תווי הפנים וגובה הגוף📏
משנות היכולות, ועמוק יותר - השאיפות💫
"מנשה" מבטא נשיה, שכחת העבר הרע,
"אפרים" מבטא פריון, בניית העתיד הטוב.
וזה מה שעם צריך👈🏽

מנהיג לא חייב לבלוט בחיצוניות👤
הוא חייב להבליט את כל הטוב
שחי ומלא בפנימיות אנשיו💖
להאיר, להשקות ולהצמיח אותו🌱
להצמיח אותם💗
עד שיגיעו למקומם האמיתי.
ושם גם הם ישמחו, אולי אפילו יותר ממנו,
שהוא קיבל את ברכת המיומנות הזו.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

💖 *יותר יקר מזהב* 🥇
בפרשת שמות מופיע סירוב הפקודה הראשון.
פרעה המצרי מצווה את המיילדות היהודיות
להותיר בחיים את התינוקות הבנות👶🏻
ולרצוח את התינוקות הבנים היהודים🔪

למרות החשש הגדול הן לא מקיימות זאת
החשש שלהן מלעשות מעשה שכזה😱
גובר על הפחד מפרעה👺
יראת השמיים גוברת על היראה מאדם⚖️

ומה אז?
"ויֵיטב א-להים למיילדות,
וירב העם ויעצמו מאוד"🏵️
אפשר להבין שאלו שני דברים שונים:
אלוקים נתן שכר למיילדות💸
וכתוצאה מסירובן העם ממילא מתרבה📈

אבל יש הבנה נוספת ועמוקה יותר:
הטובה שהמיילדות קיבלו
היא לראות את העם מתפתח!🇮🇱
ועוד לדעת שזה בזכותן!😇
התרחבות הלב למראה התרחבות העם💗
השמחה והסיפוק מעצם עשיית הטוב -
הם הם השכר!👌🏽

אמא לא מקבלת כסף מילדיה על אימהותה
היא מקבלת מהם את אימהותה
וזה עצמו השכר הגדול ביותר🔝
לא צריך תמורה נוספת🤷🏼‍♀️
כשאבא פותח את הדלת בסוף יום עמוס😒
וילדו רץ אליו בזרועות פתוחות
תוך כדי קריאת: "אבאאאא!"🤗
הוא עשה את היומית שלו🫠

יש הרבה דברים טובים שאנו עושים🙌🏽
ומקבלים עליהם שכר חיצוני יותר
(כמו כסף, הערכה, מעמד וכדומה🪙)
וטוב שאנחנו מקבלים עליהם את השכר הזה!
זה עוזר לנו לתחזק אותם ולהשקיע בהם🔁
אבל יש דברים שעליהם
לא נקבל את השכר הזה⏏️

בדברים הכי עמוקים שנוגעים ללב החיים💓
הדבר הוא גם השכר שלו💖
הוא לא צריך להיות משהו נוסף חיצוני יותר.
שכר המצווה הוא עצם המצווה!🤌🏻

גם בכיוון ההפוך,
כשאדם מאכזב את היקרים לו מכול👨‍👩‍👧‍👦
הוא לא צריך עוד עונש בנוסף.
הפספוס עצמו, ההחמצה, הם העונש😖
כך גם לרצוח תינוקות בלידה🐣
היה עונש בלתי נסבל
חמור בהרבה ממה שפרעה היה מסוגל לתת.

יש בנו בקשה פנימית לצדק ולגמול👨🏼‍⚖️
אבל לא כל דבר צריך לעבור
דרך שאלת "מה אקבל מזה?"🕵🏻‍♂️
יש דברים גדולים שאנו עושים💪🏽
וככל שנצליח להפנים את משמעותם💫
נגלה שֶדי בכך שזכינו בהם
והיה זה שכרנו🫶🏽
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🤌🏻 *שתישאר צעיר לנצח* ♾️

בפרשת וארא מתחילות עשר המכות🙌🏽
במכת ברד, החותמת את הפרשה,
מתארת התורה שחלק מהצמחים חטפו🤕
וחלק מהם ניצלו😇
השעורה והפשתה נשברו מהברד הניתך
אך החיטה והכוסמת לא נפגעו
כי הן היו צעירות מדי🤷🏼‍♂️
הן היו עדינות ורכות מכדי להישבר🌾

אבל מה זה באמת מעניין אותנו
איזה צמח חטף לפני כ-3300 שנה🗓️
ואיזה ניצל?🍃
הרי גם החיטים לא שרדו כדי לספר לנו!🍂

התורה מספרת לנו פה משהו על עצמנו:
מכת ברד הייתה מכת הקיצוניות↔️
ברד מעורב באש🧊🔥
קור וחום קיצוניים בבת אחת.
וכשהדבר הזה נכנס במישהו ב-200 קמ"ש⏬
זה נורא. זה יכול לשבור בכיף⏏️
אבל לא את כולם.

מה קורה לנו כשאנחנו מגיעים לקצה?📛
תלוי מה קרה איתנו לפני.
הסיטואציה עצמה תישאר כפי שהיא🥊
אבל השאלה היא איך *אנחנו* נקבל אותה,
וזה - תלוי לגמרי במי שאנחנו.
יהיה אפשר להתנגש ולהישבר🖐🏻
ויהיה אפשר לספוג, להכיל ואפילו לצמוח🫶🏽

יש זיקה בין יכולת ההישרדות להסתגלות🦎
הגמישות, ההתאמה למציאות🧩
והיכולת לעצב את עצמנו כך שלא נישאר זקופי קומה שבורה🪵
הן הן מילות המפתח להתפתחות🌿
לפעמים דווקא מי שלא מנצח, מונצח🫱🏼‍🫲🏽
ובהקשר הזה, עדיף להיות צעיר🧒🏻
שהפז"ם לא ידפוק,
שההרגלים לא ישימו לנו רגליים🏃🏾‍♂️

צריך להתחיל מחדש כל פעם🐣
להסתקרן, לבחון תמיד את המצב😎
לזהות בו סיכונים ולזהות בהם הזדמנויות.
לחשוב מה ניתן לשנות ובאיזה כיוון.
כי גם אחרי המפקדים הכי דגולים🇮🇱
יבואו בוני הקומה הבאה.
בהצלחה לנו,
ותודה לכם, צמחים צעירים🌱
על שיעור ההכנה לבגרות בחיים👨🏼‍🏫

(✍🏽: סֶגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🚇 *לצאת לאור בלי למצמץ* 👁️
בפרשת בֹא, לא כולם יודעים (אתם כן...)
אבל בעיצומם של ימי מכת חושך
80%(😱) מהעם וצפונה - מתו😖
מעבר לכאב הגדול על הרבים שסבלו
ועל סף היציאה לחירות🛣️
סיימו את דרכם ולא זכו לפרוש כנפיים 🛩️
יש נקודה שיכולה להיות משמעותית עבורנו,
ביציאה מהמֵיצרים הפרטיים שלנו:🤓

מה קבע מי יוצא ממִצרים ומי נשאר שם?♈
לא קצין מצרי. הרצון האישי!
אלו שמתו ונותרו במצרים
לא רצו לצאת משם🚷
מי שרצה לצאת - יצא!🚶🏽‍♂️
את הסבל כולם סבלו.
אבל היו שהעזו לשאוף ולחלום😌
לצאת משם ולהגיע למקום שלהם🇮🇱
והיו שהעדיפו להמשיך בסבל המוכר👹
מאשר לצאת אל עתיד אחר, אל הלא נודע😬

וכמו בכל התנ"ך, ההיסטוריה הלאומית חוזרת וחורזת את חיינו האישיים💝
וגם אנחנו, במֵיצרים ובצרות שלנו,
עלולים להתפתות לבחור להישאר בפנים👾
מאשר להשתחרר ולצאת לחירות🗽
האור החדש עלול לסנוור🫣
את העין שהתרגלה לאמצעים לראיית לילה.

זה לא פשוט לצאת ממצרים. זה מפחיד😱
אפילו אלו שהאמינו וחלמו ויצאו,
ברגעי משבר רצו לפרסס חזרה למצרים↪️
החירות, עם האחריות והבחירה הכרוכות בה,
דורשות מאיתנו להתעצם ולצמוח💗

ובנימה של ט"ו בשבט ההולך ומתקרב:
כל צמח מקבל מכה על קודקודו😳
ושומע את המלאך האומר לו:
"גדל! עלה לאור, לאוויר, למרחב"🌱
עדיף שזאת תהיה המכה😇
ולא סתם שוט מצרי
שיקבור אותנו בחושך ההווה🕳️
(✍🏽: סֶגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

👁️ *רואה? ניצחת!* 🏆
בפרשת בשלח יש תרגיל הונאה😎
אלוקים מנחה את העם, שכבר יצא ממצרים,
לפרסס חזרה כדי להטעות את מצרים
שהעם איבד את דרכו
ולדרבן אותם לצאת בעקבותיו🏍️
ולהחזירו לחיק השעבוד⛓️

מצרים יוצאים למרדף בין חולות המדבר
וסוגרים על עם ישראל על שפת ים סוף.
העם המפוחד למוות אובד עצות😱
יש שצועקים לשוב למצרים ולחסוך בלאגן.
ואלוקים מדריך את משה: "קדימה, לים"⏫
נכנסים, הים נפתח, המצרים בעקבותינו
והים סוגר עליהם מעגל🔚

וזה היה חיוני, כי כל עוד מצרים קיימת,
גם אם יצאנו מאדמתה🚶🏽‍♂️
היינו משועבדים לה תודעתית🚷
רק לראות אותה בעיניים קורסת סופית🌊
איפשר לנו לשחרר אותה מאיתנו
ולהתחיל את חיי החירות שלנו🏖️

כך גם ביציאה ממצרים הפרטית,
בשחרור ממֵיצרים, משעבודים פנימיים,
מהתמכרויות מלטפות ומלפפות וחונקות😈
גם לאחר שקיבלנו החלטה
לעזוב את השעבוד המיותר🧲
בדרכנו להיות עצמנו, במקום שלנו💝
עדיין בירכתי המחשבה נותרת פינה חמה
למשעבד המוכר והממכר. לשקט המלאכותי.

ואז אנחנו מוצאים את עצמו שוב למולו😳
אחרי שחשבנו שכבר נגמלנו ממנו🙄
כדי שתגמול בלבנו ההחלטה
ללכת על זה עד הסוף🛣️
ויהיה התגמול על כך אשר יהיה!
וההתמסרות הזו ליציאה לחירות🖼️
היא שתמסור לידינו את המפתחות לחיינו🔑

וזה יקרה כשנראה את הגורם המשעבד -
קורס. שנזהה בעיניים את הפגיעה.
מכור לפלאפון שנכנס ברכב לפניו🚗🚙
בעל סיכוי גבוה יותר להתמיד בהחלטתו✌🏻
הסיבוב השני מגלה לנו את כוחותינו🙌🏽
את מסוגלותנו לשנות כיוון
לשחרר את המטען החורג והמיותר⚓
ולהגיע אל היעד בשלום 🗽
שבת שלום.
(✍🏽: סֶגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🌿 *היום זה היום שלך!* 🎂
בט"ו בשבט העצים עדיין רדומים🤫
אולי חוץ מכמה שקדיות בוורוד-לבן.
קצת כמו הקיץ של אביה, לא הכי חגיגי😒
מסיבת יומולדת? אולי פיג'מות בלי מסיבה.

אבל זה ראש השנה, נקודת הזמן שקושרת
סוף והתחלה כאחד👌🏽
אז בראש השנה לאילן אנו שותלים עצים
שמתחילים כעת את דרכם🛤️
ואוכלים פירות שמבטאים
את סוף התהליך🛣️
ובפירות יבשים - את הסוף שאחרי הסוף...

כי כל ההתחלות קלות🆙
וגם המטרים האחרונים של המסלול,
אבל כשנמצאים באמצע הדרך🚵🏼‍♂️
זה קשה. ויבש. ומתיש🥵

בשביל זה צריך שיבואו אנשים👨‍👩‍👧‍👦
וילחשו לעצים שהיום יום חגם
ויצרפו להם כמה שתילים חדשים🌱
ויערכו שולחן עם פירות כל השנה🍇🍊
יבשים וטריים כאחד.

כי לפעמים מה שצריך באמצע הטירוף
זה אדם אחד שיבוא וישלוף מהאלבום
את התמונה של ההתחלה💍
של החיוך הראשון👶🏻
ואת זו עם כל המשפחה המורחבת🥰
שהגיעה להיכן שהגיעה
בזכות הלילות נטולי השינה🤯
והימים האפורים של השגרה📆

וכבר יש כוח להמשיך💪🏽
ולהשקות ולטפח ולדשן
ולסלק מזיקים וללטף🫴🏻
וליישר ולסקל אבנים
ולשאת עיניים לשמיים🙄
ולעצום עיניים תחת גשמי ברכה😌

חג שמח, אילנות שלנו🥳
תמשיכו להצמיח את הארץ🇮🇱
בשקט, בהתמדה, ובעוצמה.
תמיד כאן אתכם🫶🏽
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🏝️ *אי של יציבות* ⚓
ביחידה מיוחדת הוציאו ניווטים🔀
בלי לחלק ללוחמים מפה לפני כן.
זרקו אותם בשטח, אמרו להיכן להגיע📍
ואיחלו לחיילים בהצלחה🙏🏻

ועומד לו לוחם באמצע שומקום,
המרחב מסביב פרוש לרווחה לעיניו👀
הבחירה להיכן לפנות לגמרי בידיים שלו,
ואין לו יותר מדי מה לעשות עם זה🤷🏼‍♂️
ולנו נותר רק לומר תודה שזה לא באמת קרה.

בפרשת יתרו, לאחר שעם ישראל
יצא ממצרים, הוא מקבל את התורה📜
השלב הבא בתהליך בניית העם והעצמאות.
כי חירות לבדה לא מספיקה🗽
היא מאפשרת לקבל החלטות
מבלי להיות כפופים לגורמים חיצוניים
אבל אם אין את המפה, שמלמדת
איך להסתכל ולקרוא את המציאות🏜️
אין באמת יכולת לקבל החלטות מושכלות
ולהגיע אל היעד🛣️

התורה היא המפה, היא מציינת
את הנקודות שבהן צריך לעבור✅
ואת גורמי הסיכון שעלולים להפריע לנו📛
את גבולות הגזרה ואת תוואי השטח השונים.
על גבי ובתוך זה האדם בוחר ומשרטט,
בידיים תחילה, ואחר כך ברגליים👣
את ציר המסע העצמי, העצמאי והמדויק שלו.

והרבה יותר מזה. תורת ה' היא לא רק מפה. היא גם קרקע יציבה😌
כי מה קשה ברעידת אדמה?
שהאדמה היא המקום של האדם בעולם,
מקור הביטחון שעל גביו הוא צומח ומתקדם.
וכשהאדמה עצמה רועדת?↔️

כל מה שבנינו על הקרקע גם כבר לא יציב↕️
ועדיף בלעדיו מאשר איתו.
להיות באוויר הפתוח ולא מתחת להריסות🫣
ולמה כל זה? כי יש תזוזות בעומק.

ובאדם, עומק החיים והאישיות💗
הוא התפיסות והאמונות.
הן הגרעין שמבעיר את מגמת החיים❤‍🔥
תפיסות ואמונות שמקורן באדם,
יכולות להשתנות, לזוז, להתנגש ולקרוס,
תוך זמן קצר לחולל מהפך תודעתי🙃
שהופך למעשי, ומשנה סדרי עולם
בחופש גמור.
ואין יציבות. ויש חשש. ויש כאב😣

התורה היא נצחית. האחיזה בערכי הנצח♾️
מאפשרת צליחת משברים חולפים🌊
ובלשון הרב קוק:
"מקום מנוחתנו הוא רק באלוקים".
כך, גם כשהכל רועד ומתמוטט מסביב,
האחיזה בטוב, בסיוע לזולת הכואב למשל🙌🏽
ממשיכה ופועלת, ואף מביאה מעט נחמה🕊️
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🙌🏽 *תמיד איתך* 💞
לא תמיד אמרנו "נעשה ונשמע"🤫
בהתחלה אמרנו רק "נעשה" -
מה שתגיד🫡
אם תגיד🤷🏼‍♂️
שומעים מה שעשה את ההבדל?
מה העלה אותנו קומה?
קריאת ספר הברית📖

את ההתחייבות לקיים את דבר ה'
נתַנו לאחר שקיבלנו רשימת מצוות📋
את ההזדהות עם הדברים יכולנו להוסיף
רק כשנכנסה הברית לתמונה❣️

אפשר לחיות ביחד🏠
וכל רשימת המטלות תהיה מחוקה✌🏻
אבל קשר הוא לא רק תפקוד
ומה שאנו עושים בחיים👨🏼‍🚒
קשר הוא מי אנחנו
ומה אנו אחד עבור השני❤‍🔥
ושייכות אמיתית שייכת
רק כשיש ברית החובקת את שנינו💍

ומה היה כתוב בספר הברית?
רש"י מפרש שהספר כלל
את התחלת התורה עד מתן תורה:🔙
בריאת העולם, סיפורי האבות והאמהות👨‍👩‍👧‍👦
הירידה למצרים ונס ההוצאה ממנה
וקריעת הים🌊
כל זה ביטא את הסיפור שלנו
שאלוקים ואנו יוצרים תמיד יחד🖌️

וכמה שאנו רוצים שלנו יגידו "נעשה ונשמע"?
שלחיילים יהיה אכפת
שהילדים לא יגלו סירוב😶
שהחניכים יסכימו להתחנך?🙏🏻
זה יוכל לקרות
אם נוכל לייצר שייכות בלתי תלויה🫶🏽
לא מעט באמצעות דוגמה אישית,
אהבה, דאגה והרבה אכפתיות מצידנו.
(✍🏽: סֶגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

*ראש חודש למשפחה*
היֹה היתה פעם נערה ללא הורים
גידלו אותה המשפחה המורחבת
אבל הנסיבות גרמו
וגם מהמשפחה המורחבת היא נותקה
נותרה לבד במקום זר.

אבל היכן שהיא היתה
היה אכפת לה מהעם שלה, מהגוף הלאומי שהתא המשפחתי הוא חלק ממנו,
והיא פעלה למען העם ותרמה והשקיעה והיתה מוכנה לתת את הכל למענו
ועד היום העם שלה זוכר
את אסתר המלכה.

בראש חודש אדר אנו מציינים השנה את יום המשפחה, שהיה בעבר יום האם.
המשפחה היא עוגן, היא המקום של האדם בחיים.
זה מתחיל באם, המגדלת בתוכה את העובר,
ולאחר מכן מעניקה לו את חייו
בלידה ובהנקה
וזה ממשיך ביצירת המרחב המוגן
שיוצרים יחד ההורים,
בשיתוף בהמשך עם הילדים,
מרחב שבו אפשר לחיות,
לגדול, ליפול ולקום,
אפילו לריב ולהשלים,
ללמוד יחסים בין אישיים
ואת עמדת הנפש ביחס לחיים.

העם בנוי ממשפחות.
הגוף הלאומי מורכב מתאים משפחתיים.
אבל ביום המשפחה הייתי רוצה להתייחס לאלו שעבורם המשפחה היא לא המקום המוגן עליו כולם מדברים.
הם היו כמהים לאחת כזו
ולאמא מחבקת שתמיד אפשר לשוב אליה,
אבל מ"יום המשפחה" כרגע נותר להם רק ה"יום".

להם אני מבקש לומר: יקרים,
גם אם יש כאב
נסו להרבות בשמחה,
לעשות דברים שמשמחים אתכם,
ואל תפסיקו לעשות טוב
תשקיעו בזה
עשו טוב לעצמכם, לסובבים אתכם, לעם ולעולם.
אסתר מלמדת אותנו
שגם אם כעת השמיים חשוכים לחלוטין,
ואין פיסת ירח שתלווה אותנו -
הוא תמיד נמצא שם,
ועם הזמן זה ילך ויופיע
האור והשמחה ילכו ויתרבו
עד שנמצא את עצמנו
לא רק בחיק המשפחה הרחבה
אלא גם בחיק זו הקרובה ביותר.
חודש טוב
ויום המשפחה שמח!

* התנצלותי, אך כדי שאוכל לציין את יום המשפחה בפועל שולח כעת את הדברים ככה האימוגי אולי יושלמו בהמשך

🫱🏼‍🫲🏽 *על ברית, בית ומה שבינינו* 💝
בפרשת תרומה עולים קומה🪜
לאחר כריתת הברית בפרשה הקודמת,
כעת בונים בית:
המשכן (כעין בית מקדש קטן)🕍
היה בית שנבנה ממאות אלפי תרומות🎁
של כל חלקי העם,
הוקם בלב מחנה ישראל 🏘️
והיווה מקום מפגש שלנו🫴🏻
עם הנוכחות האלוקית, אינסוף של טוב.

כי ברית מכניסה לבית🏡
היא היסוד להקמת המקום שלנו.
ההחלטה להיות יחד
מחייבת ליצור מקום להיות בו יחד🫶🏽
המחויבות והשותפות🫂
לא יכולות להישאר לרחף באוויר💞
הן חייבות מקום ועוגנים מעשיים❣️

מהצד השני, בית ללא ברית
הוא מבנה ריק,
ארבעה קירות וגג🏗️
מסגרת המבקשת תוכן -
נשמה היוצקת ייעוד לגוף😇
אפשר להיות בו יחד
אבל לא לשזור בו את סיפור החיים👨‍👩‍👧‍👦

ואיך נבנה הבית הלאומי הזה?
על ידי כל חלקי הלאום👨🏼‍🦱👩🏽‍🦱👨🏻‍🦰👵🏽
כל אחד ואחת נתנו מה שיש להם🙌🏽
וכך כל אחד ואחת מצאו שם את עצמם🤩
התרומות היו שונות ומשלימות,
ועל ידי היצירה המשותפת🧩
כולנו התאחדנו
בברית לאומית אחת🇮🇱
העמוקה מההבדלים בינינו💙🤍
וכשאנחנו ביחד - גם אלוקים איתנו💫
(✍🏽: סֶגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

💡 *המדריך להתקנת תאורה פנימית* 💖
בפרשת תצווה התורה מתארת
באיזה שמן מאירים את מנורת המקדש:🕎
"שמן זית זך כתית למאור".
את השמן למאור לא הפיקו על ידי
לחץ, ריסוק או מעיכה של הזיתים🥊
רק על ידי כתישת הזיתים במכתשת ועלי
שפתחה דרך לשמן שיוכל לצאת מתוכם🗽
את הזיתים הכתושים הניחו בסלים
והמתינו לשמן שיצא לאור מתוכם מעצמו⏳

כמות השמן שיצאה בדרך זו מהזיתים
הייתה מועטה ביחס לדרכי הפקה אחרות🤏🏽
אולם האיכות שלו היתה מעולה🤌🏻
רק שמן זך, צלול ונקי היה יוצא כך,
והאור שהוא העלה בנרות - בהתאם🪔
ואולי אפשר ללמוד מכאן הדרכה נפלאה
לדרך בה ניתן להפיק אור מתוכנו🤩

איך מפיקים אור? איך מוציאים לפועל
את הטוב שגנוז בפנים?❤‍🔥
לא בלחץ מתמשך, לא בריסוק ולא במעיכה.
גם אם רואים פוטנציאל אדיר לא ממומש,
המימוש שלו לא יֵצא בטוב על ידי כל אלו😖
וגם אם יֵצא, הם יוציאו יחד עם הטוב הזה,
עוד כמה דברים עכורים...👹

מה שנדרש זה רק לפתוח את הצוהר🖼️
שדרכו הטוב יוכל להתגלות.
נדרשות מעורבות, הקניית כלים👨🏼‍🔧
בניית אמון עצמי והנעה (מוטיבציה) פנימית
ובקיעה זהירה של חסמים נפשיים🚧

זה מצריך עבודה פנימית, נתינת מקום🫶🏽
ונתינת אמון, זמן וסבלנות.
תפוקתית, הרבה רווחים לכאורה נפספס🧐
אבל כל זה שווה בשביל איכות הבוטיק
של מה שיגיע בסוף 🤓
האור שיֵצא בקצה המנהרה הארוכה הזו🛣️
הוא אור של שלהבת שתמשיך להאיר🔥
גם אחרי שהיד עם הגפרור תלך ממנה.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

💖 *לב האחדות* 🇮🇱
פורים זה חג של ניצחון ונצחיות עמנו♾️
וחג של אחדות🫶🏽
כל מצוות פורים מבטאות את האחדות:
ההתכנסות לקרוא יחד את הסיפור שלנו במגילה או לשתות ולשמוח🥂
וכן שליחת מנות מאכל או נתינת צדקה לנזקקים בעמנו🙌🏽

לאור כל זה, זועקת השאלה:
למה, בניגוד לכל שאר החגים, בפורים אנחנו מפוצלים?
כמעט כל עם ישראל חוגג בי"ד אדר, ובירושלים חוגגים בט"ו!📆

אז אפשר לומר שאחדות אינה אחידות,
ודווקא השוני בינינו מפרה ומשלים🧩
אבל התשובה עמוקה יותר:

קחו זוג ידיים, זוג רגליים🦵🏾
זוג עיניים, זוג אוזניים👂🏼
אף, פה, לבלב ותוספתן -
מי יכול לאחד את כל אלו?

רק הלב, מלך האיברים, ברוח החיים שבו💫
ולשם כך, כל האיברים צריכים להתייחס אליו
לא כאל עוד איבר,
אלא כאל איבר מיוחד, כללי😇
שנמצא מעל לשאר האיברים הפרטיים
ומאחד אותם למגמה שגדולה מהם🛣️
מגמה שבשבילה צריך ידיים, רגליים,
עיניים, אוזניים ועוד ועוד🏗️

ירושלים היא הלב שלנו💝
בה שכנו מלכי יהודה🤴🏻
היא המחברת אותנו אל הנצח.
ייחוד יום פורים לירושלים מעמיק את ההכרה
בקיום ובחשיבות של משהו שגדול מכולנו✡️
ושדווקא דרך השוני בינינו,
כולנו לוקחים בו חלק🫱🏼‍🫲🏽

גם אם יש בירורים וחילוקי דעות💬
כל עוד נזכור שיש משהו גדול ממנו
ושלכל הגוונים יש בו חלק🎨
נוכל לשמור על אחדותנו
ולצעוד יחד אל אופק הנצח🌅
נצח ירושלים.
פורים שמח!🥳
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

💎 *מלכה יהלום, מלך לב* ♥️
בתחילת המגילה, לצד משתה אחשוורוש,
גם ושתי עשתה משתה. משתה נשים🥂
בשכרותו, אחשוורוש ציווה לקחת את ושתי מהמשתה שלה למשתה הגברים
ולהציגה לראווה ללא לבוש מכבד😖
הוא ניסה לתלוש אותה בכוח מהאולם הנשי למגרש הגברי, הנהנה לצפות בגופה🎬

ושתי סירבה לכך, ובכל הצדק בעולם📛
אישה היא לא חפץ. יש לה מקום ורצון משלה.
לאחר חילופי מהלומות מילים🤬
אחשוורוש הוציא אותה להורג🕺🏼
ונותר ללא אישה🤷🏼‍♂️

התיקון של פגם הגבריות
שמנסה לעצב נשיות
על פי קווי יסוד גבריים🖋️
הגיע לבסוף דרך אסתר👸🏼
אסתר פתחה בפני אחשוורוש
צוהר לעולם אחר🖼️
עולם של סוד🤫
"אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה".

לראשונה יש משהו
מעבר להישג ידו של אחשוורוש✋🏾
משהו שסמוי מעיניו😎
משהו שמעניק ברכה וחן לקשר.
בניגוד לקשר שסובב סביב הגוף🎯
שהוא קשר סופני, מוחצן ושטוח כמו מסך -
קשר שמתחיל בסוד, כשלא הכול חשוף,
הוא עמוק, אינטימי ואינסופי🛤️

אסתר מזמינה את אחשוורוש למשתה שלה
לא כצופה אלא כשותף פעיל🍻
ולגלות את הקסם של יחד זוגי,
רחוק מהמצלמות וההמון📹
(המן הוזמן רק כחלק מהצלת היהודים
ונפילתו היתה כשהמלך חשד😠
שהוא מנסה לפגוע בזוגיות שלו).

מיותר לציין שביחס לאסתר
אחשוורוש לא חשב לרגע💭
ליהנות מהצגתה לעיני כול🍿
היתה לו הנאה עמוקה לאין ערוך
דווקא מהצניעות והאינטימיות שלהם💝

אסתר לא האמינה שמושכת=חשופה ומצליחה=לוחמת⚔️
היה לה סולם ערכים נשי אחר🪜
ודווקא על ידו היא הצליחה
למשוך יחד איתה את אחשוורוש🆙
ולהביא את סיפור המגילה שלה לסוף הטוב.
שושן פורים שמח, ויום האישה שמח🥳
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🏡 *כל בית צריך כיור* 🚰
מה הילד שלי ייקח איתו הלאה
מאבא שלו, ומהזמן המשותף שלנו?🧐
את שעות הפלאפון המצטברות?
את העבודה שחצתה גבולות🆓
והתמקמה לה בתוך הבית?
את העייפות שתמיד היתה בסוף היום🥱
בזמן היחיד שהיה לו את אבא?

בפרשת כי תשא מתואר שבפתח המשכן🕍
עמד כיור העשוי ממראות מנחושת
בו היו הכהנים רוחצים ידיים ורגליים💦
לפני שנכנסו לבית ה' לעבודת היום.

הכהנים התנקו לא רק פיזית מלכלוך ואבק,
אלא גם - ובעיקר - נפשית ורוחנית😇
עם המים שרחצו את הידיים והרגליים🙌🏽
נשטפו החוצה גם שאריות של מעשים
פחות טובים שנעשו לפני כן😕
וכך הכהנים הגיעו נקיים, צלולים ומכווונים
לעבוד את עבודת הקודש🙂

ואולי גם בבתינו צריך "כיור" כזה, שיזכיר
לעצור לפני הכניסה לבית🚪
לנשום, להסתכל פנימה על עצמנו,
להשאיר בחוץ את טרדות העבודה🤚🏾
לאזור כוחות, לאזור חיוך🥰
לפנות מקום בלב ולפתוח את הדלת🆙
לפגוש את היקרים לנו
וליצור יחד איתם את החיים עצמם🪢

היכולת לעצור רגע, להתכוונן📍
ולהגיע הביתה כמו חדשים🎁
תלויה הרבה מאוד בעצם ההחלטה על זה❣️
ההחלטה להשאיר כרגע בצד דברים
שלא יקדמו אותנו ואת משפחתנו
בזמן הקרוב והקדוש הזה⏳
תסייע לנו המון.
ודאי בטווח הארוך🛤️
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🙏🏻 *בואו, כאן בונים!* 🤩
מה בין דגל ישראל לדגל לבן?🏳️
שני פסים מקבילים הנעים באותו כיוון↔️
וביניהם זוג משולשים הפוכים זה מזה🔼🔽
משולבים✡️
זה הסיפור שלנו, על רגל אחת.
ולחדשות בהרחבה:

בפרשות ויקהל-פקודי אנו פוגשים
שני אנשים מיוחדים✌🏻
שהפכו את המגוון העצום והעשיר🎨
של תרומות בני ישראל, למבנה אחד🕍
בצלאל ואהליאב הופקדו על בניית המשכן.

שני האמנים הגיעו מרקעים שונים לגמרי:
בצלאל בא משבט יהודה -
ראש השבטים, הסמן הקדמי🚊
שאופיו התבטא בסמל אריה אציל🦁
אהליאב, לעומתו, בא משבט דן -
המאסף, הפשוט, השורה האחורית🚆
שאופיו התבטא בסמל נחש זוחל על גחון🐍

אפשר לומר ששני הקודקודים הללו
חוברו יחדיו כדי לתת מקום בבניית המשכן
לא רק לאלו מהמעמד הגבוה כביכול👔
אלא לכל חלקי העם🫱🏼‍🫲🏽
שאף אחד לא ירגיש בחוץ.
אך נראה שיש בכך הרבה יותר מזה:

לכל אחד מחלקי העם יש משהו ייחודי לו💝
שרק הוא יוכל לתרום, ובלעדיו יחסר🫶🏽
למשכילים ולאנשי הניהול, לדוגמה,
יש מעלות רבות וקריטיות להצלחה📊
ולא פחות מכך, דווקא לאנשים הפשוטים,
ל"עמך", לפעמים יש בריאות טבעית😎
שקצת הלכה לאיבוד בטיפוס במעלות המעמדות האינטיליגנטיים🤓

בצלאל אולי למד אמנות ב"בצלאל"👨🏼‍🎨
והיה מלא בחכמה ובדעת כיצד ליצור בדיוק
צל ואור במקום משכן הא-ל👷🏼‍♂️
אבל אהליאב ידע שזה האוהל
והבית כביכול של אבא👨‍👦
ועם זה הלב שלו כבר ידע מה לעשות💓
ושיתוף הפעולה ביניהם היה מנצח.

גם כיום, הפתח לבניית אחדות🏠
ויצירת מקום המשותף לכולנו
נמצא באיזור הזה:
בהבנה שעם כל מה שיש בי,
ויש, בלי עין הרע🪬
יש בך משהו שלי חסר🧩
ורק איתך תהיה לנו תמונה שלמה🖼️

לשנינו אותם מגמה ויעד🏁
לשנינו צירים שונים להגיע אליהם🎹
אבל רק אם אצליח לצאת לרגע מהקו שלי⤴️
אוכל לראות אותך בדרך⤵️
למפגש עוצמתי אי שם באמצע🫂
ולהצמיח יחד משהו שרק יחד יכול ליצור.

לא רוצה אותך כפיל שלי,
ועם כל הנזק שאתה עושה לדעתי😖
תמיד נישאר יחד🥳
לנצח, אחי.
אי אפשר לוותר על אף קו בדגל🇮🇱
על אף אח במשפחה👨‍👩‍👧‍👦
על אף קול בתזמורת🎼

ועל אף השוני בינינו -
נמשיך כולנו לאחוז בדגל האחד שלנו
ולנופף אותו כאן, ושם💕
לכאן ולכאן,
ולהקשיב זה לשירת התקווה של זה👄
כי אין לנו עם אחר
וארץ אחרת.
יש לנו אותנו.
וכשאנחנו ביחד😇
אז גם אלוקים איתנו💫
שבת *שלום*❣️
(✍🏽:סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)

🚪 *שער החירות* 🗽
אשתי מבריקה. לא רק את הבית🧼
אלא גם ברעיונות💡
בהכנות לפסח, למשל,
היא שלפה ש"בלאגן תופס מקום" -
לוקחים מדף, מוציאים אותו📤
מנקים ומחזיר מסודר📥
ולפתע קיבלנו מקום פנוי!🎁
וזה עוד בלי שזורקים ממנו דברים מיותרים.
הבלאגן שהיה בהתחלה תפס פיזית מקום📐

ונראה שלא רק במרחב הגיאוגרפי זה כך.
גם במישור הזמן וגם בהיבט הנפש.
הסדר מאפשר לדברים להיות במקומם📍
וממילא להסתדר אחד עם השני🧩
בלי פינות וזוויות, ודברים שנופלים⛷️
וצריך להשקיע אחר כך בהחזרה שלהם🧗🏽‍♂️
ולא סתם חג החרות נפתח בליל סדר.
יש בכך אמירה עמוקה על מהי חירות🤓

כי מהי באמת חירות?🧐
מה עושה עבד שמשתחרר משעבוד?🆓
ממציא את עצמו מחדש? לא עובד לעולם,
רק נח, שובת ומבלה כל היום?🏖️
מה פתאום! מאיפה יהיה לו אוכל?💸
ובטלה מתמשכת אף מובילה לריקנות
ואף למצוקה נפשית😫
ההיפך משעבוד איננו התפזרות ואיבוד עצמי.
פורקן איננו הפקרות והתפרקות🔀

חירות היא היכולת לעבוד🛠️
אך לא עבור זרים👺
אלא עבור עצמנו,
כדי להוציא לפועל מה שטוב ונכון עבורנו🥳
לכן הדרך ממצרים מובילה להר סיני⛰️
שם נלמד מה לעשות עם החירות שקיבלנו,
איך ליצור ולבנות את החירות בתוכנו.
שם נלמד את עצמנו, מה טוב ונכון לנו📜
מה המקום המתאים לכל דבר. מהו הסדר.

ואז אפשר לצאת מהשעבוד
ללחצים שונים מבחוץ ומבפנים👹
ולבחור לחיות בצורה פנימית ועליונה יותר😇
עם שמצליח לחיות שבוע בלי לחם - זו חירות,
יום בשבוע בלי פלאפון וטלוויזיה - זו חירות📵
להתאפק ולא לפגוע בזולת - זו חירות,
נאמנות והתייחדות לבן זוג אחד - זו חירות👫
לצאת לחירות זו עבודה של בני חורין,
והיא מתחילה ב...להיות בסדר🛤️
חג חירות שמח!
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב שדות האלה)